תרגול חוק האחד: לראות את החיבור בכל דבר – כהרגל יומיומי חוק האחד – התפיסה שכל מה שקורה סביבנו הוא השתקפות של מה שנמצא בתוכנו. הכל אחד. אבל השאלה האמיתית היא: האם זה נשאר בגדר רעיון פילוסופי, או שזה באמת הופך לדרך חיים? בשבילי, חוק האחד הוא לא משפט השראה – הוא תרגול יומיומי. תרגול שמבקש ממני, כל פעם מחדש, להניח את הצורך להאשים, להרחיק, לקטלג – ולשאול: "מה זה בא ללמד אותי עליי?" למשל כשהבן שלי היה קטן, הוא היה שובב בצורה יוצאת דופן. תודה לאל קסם מהלך עד היום! כמובן, שובבות יכולה להיות תכונה חיובית – אבל בתוך ההקשרים של חיי היומיום, בעיקר כהורה, זה יכול היה לפגוש בתוכי אזורים רגישים. בהתחלה, כמו כל הורה, הרגשתי תסכול. אבל אז עצרתי. והסתכלתי עליו – לא רק כילד בפני עצמו, אלא כחלק מהתפתחות התודעה שלי. במקום לשאול "מה לא בסדר איתו?" שאלתי: "מה בי הוא בא לשקף?" "איפה אני עוד לא מרשה לעצמי לנוע בחופש הזה?" "איך האנרגיה שלי יצרה את המרחב הזה?" ועוד שאלות מהותיות... זו לא אשמה. זו לא נטילת אחריות על אדם אחר. זו הבנה עמוקה: שהמפגש איתו הוא לא מקרי. וש התגובה שלי היא חומר הגלם להתפתחות שלי . כשאנחנו מתבוננים על כל אדם סביבנו כחלק מחוק האחד – אנחנו לא מבטלים את עצמנו, אנחנו פשוט מפסיקים לחפש תשובות רק בחוץ. אנחנו מבינים: אם אני חלק מהשדה – אז כל דבר שמופיע בשדה, הוא הזמנה לתנועה פנימית. וכשהתודעה הזו הופכת להרגל – משהו עמוק משתנה. המפגש עם האחר כבר לא מרחיק – הוא מקרב. התגובה כבר לא סוגרת – היא פותחת. חוק האחד לא דורש שנבין הכול. הוא רק מבקש שנבחר – לראות את עצמנו בכל מה שפוגש אותנו. ולתרגל את זה, יום אחרי יום. איפה זה פוגש אתכם? אם אתם מוצאים את עצמכם מול מצב שמפעיל אתכם, או מול אדם שמעורר בתוככם מתח, התנגדות או כאב – נסו לעצור לרגע ולשאול: • מה בדפוס הזה מוכר לי מהחיים שלי? • מה בתוכי נלחם בזה – כי הוא עוד לא קיבל מקום? • האם אני מגיב/ה מתוך פחד ישן – או מתוך נוכחות חדשה? • מה האדם הזה משקף לי על עצמי? • אילו תכונות שלו יושבות גם בי – אולי בצורה אחרת? • והשאלה הכי חשובה: במקום לבקש שזה ישתנה – מה בי יכול להשתנות עכשיו, כדי שזה יפגוש שדה אחר?

התחפושת שמאחורי התחפושת – מי אנחנו באמת? דמיינו רגע ניצן קטן 🌱, עטוף בחוזקה בעלים שהגנו עליו לאורך כל החורף . בעומק ההתכנסות שלו, בחשכה הנעימה 🌑, הוא מחכה בסבלנות לרגע המדויק שבו ירגיש את קרני האור הראשונות של הקיץ 🌞 נוגעות בו. אז, באומץ שקט, הוא משיל מעליו את התחפושת – אותם עלים שסיפקו לו הגנה – ונפתח אל העולם , מתרחב אל אור אינסופי . כמוהו גם אנחנו , מסתתרים מאחורי תחפושות 🎭 שעטפו אותנו, מחכים לרגע שבו נשיל אותן ונגלה את האור האינסופי בתוכנו 💖. האם עצרתם פעם להרהר בכך שתחפושת היא לא רק בגד שאנחנו לובשים בפורים, אלא חלק עמוק ונסתר בתוכנו? תחשבו על זה רגע – מילה אחת, "תחפושת", שמכילה בתוכה את המילים חיפוש, חופש, חשיפה. מה הסוד הגדול שטמון כאן? 💫 חודש אדר הוא זמן מיוחד במינו; עם בואו נכנס אל חיינו תדר השמחה. אך מהי בעצם אותה שמחה, והאם אנו באמת מבינים כיצד היא משפיעה על המציאות שלנו? תדר השמחה אינו דורש מאיתנו לשמוח בכוח, אלא מזמין אותנו לחבור לשמחה הפנימית שכבר קיימת בתוכנו, זאת שמחכה להתגלות. בפורים אנחנו לובשים תחפושות, אך האמת העמוקה היא שאנחנו כל הזמן מתחפשים. הגוף שלנו, התפקידים, המילים שאנו בוחרים, המעשים שאנחנו עושים, הרגשות והמחשבות – כולם תחפושות שמסתירות את הנשמה, את האור הפנימי האמיתי שלנו. התחפושות הן לא רק כיסוי, אלא דרך מרתקת לגלות מי אנחנו באמת: 🎭 דרך ה"חיפוש" אנחנו מוצאים את המהות הפנימית שלנו. 🎭 דרך ה"חופש" אנחנו מבטאים את מי שאנחנו באמת. 🎭 דרך ה"חשיפה" אנחנו מעזים להיות אותנטיים ולהסיר את המסכות. זמן פורים מסמל את המעבר מתודעה של התכנסות פנימית, כפי שחווינו בחורף, לתודעה של ביטוי החוצה. זה הזמן להתבונן לעומק ולשאול: - האם הגוף שלי, מבחינה פיזית, אסתטית, בריאותית, כפי שהוא היום, משרת את המהות האמיתית שלי? 💭האם המחשבות שלי השליליות והחיוביות תומכות בדרך שבה אני רוצה לחיות? ❤️האם התגובות הרגשיות שלי השליליות והחיוביות מחוברות לאמת הפנימית? 🦋האם הפעולות והבחירות שלי משקפות את מי שאני רוצה להיות? לפעמים, רק ברגע של אמת מוחלטת, כשאנחנו מעזים להסיר את המסכה ולהיות פגיעים באמת, קורה קסם – אנו פוגשים את עצמנו מחדש. כמו הרגע שבו אדם מחליט לעזוב עבודה שלא מבטאת אותו באמת כדי ללכת אחרי החלום הפנימי שלו, או הרגע שבו אדם אוזר אומץ לומר ליקיריו את האמת שלו, גם כשהיא מפחידה, כי הלב לא יכול עוד לשאת את המשא של תחפושת שמסתירה אותו. היופי הוא שיש לנו בחירה. יש לנו תודעה, ולכן יש לנו היכולת להתחבר לתדרים הגבוהים ביותר – ובראשם, תדר השמחה. ככל שאנו מתחברים לשמחה, כך אנו מזמנים אל חיינו מציאות שתואמת את התדר הזה. תדר השמחה שמגיע בחודש אדר הוא לא תדר של אשליה, אלא הזמנה להיות כנים עם עצמנו. זאת ההבנה העמוקה שהשמחה איננה אירוע חולף או תחושה רגעית, אלא תדר של נוכחות, בחירה מודעת לחיות מתוך חיבור למי שאנחנו במהותנו – אור אינסופי בתוך גוף זמני. פורים אינו רק חג של תחפושות 🎭 – הוא הזדמנות עמוקה לגלות מי אנחנו מעבר לכל מסכה. זוהי קריאה פנימית, מסקרנת, שתעורר אתכם לחפש, לגלות ולחוות את עצמכם מחדש. ומה אם כל התחפושות שהסכמנו ללבוש כל החיים היו רק כדי להביא אותנו לרגע אחד מדויק של גילוי? ובסופו של דבר, השאלה הגדולה והמרגשת באמת היא: אם תסירו את כל התחפושות – מי אתם באמת? 💖